תמונת פספורט 35x45 ותמונה לוויזה לארה"ב, בבית ובחינם

ברוב המקרים לא צריך. לפי מדריך הצילום של רשות האוכלוסין וההגירה, מבוגרים מצולמים בלשכה עצמה בזמן הבקשה. תמונות מודפסות נדרשות בבקשה לדרכון זמני (2 תמונות זהות), ומומלץ להביא אותן לילדים עד גיל 6. הן חייבות לעמוד בתקן ולהיות מודפסות על נייר צילום. ההחלטה אם התמונה מתקבלת היא של הלשכה.

35x45 מ"מ, המידה המקובלת לתמונות פספורט לפי התקן הבינלאומי. במדריך הצילום של רשות האוכלוסין נכתב שגובה הפנים, מהסנטר ועד תחילת השיער, צריך להיות 32 עד 36 מ"מ, והראש במרכז הרוחב. הרקע אחיד ובהיר (לבן או אפור), בלי משקפיים, עם פה סגור והבעה ניטרלית בלי חיוך, ושתי האוזניים נראות.

מורידים את "דף 10x15" (קובץ JPG או PDF) ומדפיסים אותו בחנות צילום או בעמדת הדפסה כתמונה רגילה בגודל 10x15 על נייר צילום מבריק, בלי "התאמה לגודל" ובלי חיתוך. אחרי ההדפסה מודדים בסרגל: כל תמונה צריכה לצאת 35x45 מ"מ, וגוזרים לפי סימני החיתוך. נייר משרדי רגיל לא מתקבל.

לפי אתר משרד החוץ האמריקאי: קובץ JPEG ריבועי, בין 600x600 ל-1200x1200 פיקסלים, עד 240KB, בצבע. הראש (מקצה הסנטר עד קצה הראש) תופס 50% עד 69% מגובה התמונה, רקע לבן או קרוב ללבן, מבט ישר, עיניים פקוחות, בלי משקפיים, והתמונה צולמה ב-6 החודשים האחרונים. תמונה מודפסת היא 2x2 אינץ' (51x51 מ"מ). השגרירות מחליטה אם התמונה מתקבלת, והאתר שלהם ממליץ על צלם מקצועי.

לא. הוא רק חותך, מקטין ומחליף את הרקע אם בחרתם בזה. אין החלקת עור, שינוי צבע או "שיפור" של הפנים, כי גם התקן הישראלי וגם האמריקאי אוסרים תמונה שעברה עריכה של המראה.

לא. זיהוי הפנים והחלפת הרקע רצים בדפדפן שלכם. בפעם הראשונה הדפדפן מוריד מהאתר שלנו את רכיב הזיהוי (כ-40MB), והוא נשמר במכשיר. התמונה עצמה לא יוצאת מהמכשיר.

האזהרות הן עזרה, לא פסילה. הכלי בודק גודל פנים, הטיית ראש, עיניים פקוחות, חיוך, אחידות הרקע ורזולוציה. אם יש אזהרה, עדיף לצלם שוב: אור יום מלפנים, קיר בהיר, הטלפון בגובה העיניים במרחק של כמטר וחצי, בלי זום.